ההיסטוריה של הגיטרות: משורשים קדומים ועד וריאציות מודרניות

הגיטרה היא אחד הכלים הפופולריים והמגוונים ביותר בעולם, עם היסטוריה עשירה המשתרעת על אלפי שנים ותרבויות שונות. ממקורותיו המוקדמים ועד מגוון הגיטרות המגוונות הקיימות כיום, הכלי עבר התפתחות משמעותית, ועיצוב את מקומו בתולדות המוזיקה.

מקורות עתיקים: המכשירים המוקדמים המוקדמים

ניתן לאתר את מקורות הגיטרה לתרבויות קדומות. המכשירים המובילים המוקדמים ביותר נמצאו במסופוטמיה ובמצרים, המתוארכים למעלה מ -3,000 שנה. מכשירים אלה, כמו הטנברס והעוד, הציגו צוואר ארוך, גוף מהדהד ומיתרים, בדומה למה שבסופו של דבר יהפוך לגיטרה. העוד, בפרט, השפיע על התפתחות האותה באירופה במהלך ימי הביניים.

הרנסאנס והתפתחות הלוטה

במהלך הרנסנס (המאות ה -14 עד ה -17) הפך האגודה לכלי המיתרים הבולט ביותר באירופה. היה לו גב מעוגל, סדקים ומיתרים מרובים, והוא שימש במוזיקה חילונית וגם קדושה. מערכת הבנייה והכוונון המורכבת של הלוטה הניחה את היסודות לטכניקות העיצוב והנגינה של הגיטרה המודרנית.

לידת הגיטרה הקלאסית

הגיטרה כידוע היא החלה לקרום עור וגידים במאה ה -16 בספרד. הגיטרה הספרדית המוקדמת, או "Vihuela", הייתה כלי בן שש מנות עם מיתרי בטן, והיא דומה מאוד לגיטרה הקלאסית המודרנית בגודל ובצורה. עד המאה ה -18, הגיטרה הבארוקית, עם חמישה קורסים, הפכה פופולרית באירופה. מכשיר זה התפתח בסופו של דבר לגיטרה הקלאסית בת שישה המיתרים בראשית המאה ה -19, בזכות לות'ירס כמו אנטוניו דה טורס, שתקנן את העיצוב והבנייה שלו.

עליית הגיטרה האקוסטית

הגיטרה האקוסטית, הקשורה לעתים קרובות למוזיקת ​​עם, קאנטרי ובלוז, עלתה במאה ה -19. מיתרי הפלדה שלה, בהשוואה למיתרי הניילון או הבטן של גיטרות קלאסיות, הניבו צליל חזק יותר ובהיר יותר. מרטין ושות ', יצרנית גיטרה אמריקאית בולטת, הציגה את מערכת ה- X-Bracing, שאפשרה השלכת צליל ועמידות רבה יותר. עיצוב זה משמש עדיין ברוב הגיטרות האקוסטיות כיום.

לידת הגיטרה החשמלית

המצאת הגיטרה החשמלית בשנות השלושים של המאה העשרים. מוזיקאים כמו לס פול וחברות כמו פנדר וגיבסון חלוץ בחידוש זה, והוסיפו טנדרים ומגברים לגיטרות מסורתיות כדי להפיק צליל חדש לחלוטין. ה- Fender Telecaster, שהוצג בשנת 1951, היה הגיטרה החשמלית הראשונה המיוצרת בגוף המוצק, ואחריו סטרטוקסטר הפנדר האייקוני והגיבסון לס פול. הגיטרה החשמלית הפכה למרכז היצירה של רוקנרול, בלוז ומוזיקת ​​ג'אז, והפכה את הנוף המוזיקלי של המאה העשרים.

וריאציות וגיטרות מודרניות

כיום ישנם סוגים רבים של גיטרות, שלכל אחד מהם מאפיינים ייחודיים המתאימים לסגנונות מוזיקליים שונים:

גיטרה קלאסית:בדרך כלל מיתרי ניילון עם צוואר רחב, המשמש במוזיקה קלאסית, פלמנקו ועממית.

גיטרה אקוסטית:מיתרי פלדה עם צוואר צר יותר, אידיאלי לעם, מדינה ופופ.

גיטרה חשמלית:גוף מוצק או חצי-רגל עם טנדרים מגנטיים, המשמש בסלע, בלוז, ג'אז ומטאל.

גיטרה בס:מכשיר נמוך יותר עם ארבעה, חמישה או שישה מיתרים, יסוד בקטעי קצב.

גיטרה 12 מיתרים:כולל מיתרים כפולים לכל פתק, ומפיק צליל מלא יותר ומלא יותר.

גיטרה ארכטופ:משמש לעתים קרובות בג'אז, הכולל טופ מעוקל וחורי F, בדומה לכינור.

עתיד הגיטרה

הגיטרה ממשיכה להתפתח עם התקדמות טכנולוגית ומגמות מוזיקליות. חידושים כמו דוגמנות דיגיטלית, יכולות MIDI וגיטרות לטווח מורחב (כמו דגמים של 7- ו -8 מיתרים) מרחיבים את אפשרויות המכשיר. למרות שינויים אלה, הגיטרה נותרה מכשיר אהוב על פני ז'אנרים ותרבויות, ושומרת על תפקידה כאמצעי ביטוי רב עוצמה.

משורשיה העתיקים לצורותיה המודרניות, הגיטרה התפתחה במשך מאות שנים של חדשנות וחילופי תרבות. בין אם מנגן באופן אקוסטי או מוגבר, הגיטרה נותרה כלי מרכזי במוזיקה גלובלית, הוקרה בגלל הרבגוניות, האקספרסיביות והערעור הנצחי שלה.